מרצים ותכנים

"מה זאת אהבה?"
שאלו את מלאני קליין

פרופ' רחל בלס (3 מפגשים)

לצד הדחפים התוקפניים בנפש הלא מודעת של הילד ושל המבוגר, קיים רצון עז להקרבה עצמית על מנת לעזור ולתקן (to put right) אנשים אהובים אשר בפנטסיה נפגעו או נהרסו. במעמקי הנפש, הרצון לגרום אושר לאחרים קשור קשר הדוק עם רגשות אחריות ואכפתיות כלפיהם, ומתגלם בהשתתפות אמיתית עמם, וביכולת להבין אותם כפי שהם וכפי שהם מרגישים.” (קליין, 1937, אהבה, אשמה ותיקון)

במפגשים נבחן את תפיסת האהבה על פי מלאני קליין. נראה כיצד האהבה עומדת ביסוד ובלב כל הגישה הטיפולית שלה.
נעמוד על אופייה של תפיסה ייחודית זו, ועל ההשלכות שלה על העמדה של המטפל, לקשב שלו, ולפעילותו הטיפולית.
כמו כן נתייחס לשאלה מדוע תפיסה זו של האהבה ומרכזיותה בתיאוריה של מלאני קליין, לא תמיד זכו להכרה מספקת.

פרופ’ רחל בלס היא אנליטיקאית מנחה בחברה הישראלית לפסיכואנליזה, חברה בחברה הפסיכואנליטית הבריטית, לשעבר פרופסור לפסיכואנליזה באוניברסיטאות מובילות בבריטניה ובישראל. היא נציגה מטעם אירופה ב- IPA, וחברה בכירה במערכת של ה- International Journal. היא מרצה, מדריכה, ומעבירה קורסים וסמינרים קליניים במדינות רבות. כתיבתה עוסקת בחקר חשיבתו של פרויד ובהבהרת העמדה הקלייניאנית הלונדונית איתה היא מזוהה. פרסומיה תורגמו ל-15 שפות.

המאבק בין דחף החיים ודחף המוות
וגילומיו ביחסי העברה

ד"ר מירב רוט (4 מפגשים)

דחף החיים ודחף המוות, הנתפסים בחשיבה הקלאסית של פרויד וקליין כמולדים, הפכו לשחקנים ראשיים בזירת הנפש הקלייניאנית – מחוללי מאבק מתמשך בין כוחות ההרס ורגשות השנאה לכוחות החיבור ורגשות האהבה – ומכריעים בין בריאות לפתולוגיה. אחת הדרכים האפשריות להגדיר את מטרת הטיפול הקלייניאני – הינה המסע ממיזוג פתולוגי בין הדחפים לעבר אינטגרציה נפשית המובילה לדומיננטיות של דחף החיים, המאפשרת לאהבה למתן, להכיל ולפייס את הכוחות ההרסניים בנפש האדם. נתבונן באופנים בהם משפיעה הדיאלקטיקה הדחפית על החרדה, הפנטסיה הלא מודעת, ההגנות, התנועה בין העמדות והבניית יחסי האובייקט – ובאופן בו אלה משתקפים ביחסי ההעברה ומעובדים בשעה הקלינית. נבחן את גילומם במקרים קליניים מהספרות הקלייניאנית ומדוגמאות של המשתתפים.

ד”ר מירב רוט היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל והנה ראש התכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב. ביחד עם יהושע דורבן, ערכה ד”ר רוט את המבואות של “מלאני קליין, כתבים נבחרים, כרך ב'” בהוצאת תולעת ספרים, 2013. היא המחברת של “מה קורה לקורא? התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות” בסדרת “פסיכואליזה, פרשנות ותרבות” בהוצאת כרמל, וכן המחברת של A psychoanalytic perspective on reading literature – Reading the reader, Routledge, 2020. בנוסף כתבה ד”ר רוט מאמרים ופרקים בפסיכואנליזה ובזיקה בין פסיכואנליזה ותרבות, בארץ ובעולם.

:Donald W. Winnicott
a psychoanalytic r/evolution

פרופ' ג'אן אברם, אנגליה (3 מפגשים)

מטרת הקורס היא להציג את האופן המהפכני שבו ויניקוט הרחיב את הפרדידמה הפרוידיאנית הקלאסית. בשיעורים אלה נתחקה אחר השלבים השונים בעבודתו, בהם הביא ויניקוט להתפתחויות משמעותיות בתחום הפסיכואנליזה. מתוך תפיסתו ש”אין דבר כזה תינוק”, פיתח ויניקוט את הקונספט של “מערך סביבה-יחיד”, אשר הוביל להכרתו בתופעות המעבריות. לבסוף, בעבודתו המאוחרת, ניסח ויניקוט את הרעיון האחרון בו דחה את הרעיון הפרוידיאני והקלייניאני בדבר דחף המוות. לתפיסתו, בתחילת החיים אין התינוק מתמודד עם דחף המוות, אלא עם תשוקת דחף החיים במאבקו לשרוד. מתוך אופנות זו, בעיות השנאה, צרות העין והסדיזם, כולן נובעות מהאם/ האחר (“m/Other”), המספקים את הסביבה הנפשית החיונית.

בהתבססה על כתיבתו המאוחרת של ויניקוט, ג’אן אברם מציעה את קיומו של אובייקט אינטרפסיכי שורד, ואת נגזרתו: אובייקט אינטרפסיכי שאינו שורד. כיצד מתהווים אובייקטים אלה? כיצד נוכל להתבונן בנושא החיוני של הישרדות נפשית כאשר אנו מטפלים במטופלים שאינם יכולים לחיות באופן יצירתי?

Professor Jan Abram is a training and supervising analyst of the British Psychoanalytical Society. She was past Chair of the BPas Scientific Committee and is presently Chair of the Archives Committee. She is Vice President of the European Psychoanalytic Federation for the annual conferences. As a Visiting Professor at University College London she convenes  courses on the Msc in Psychoanalytic Studies. For over a decade she has been a member of the Paris Group (IPA and EFP Research group on The Specificity of Psychoanalytic Treatment Today) and was its Chair between 2016 and 2019.

Jan Abram published several books and articles notably: The Language of Winnicot (1st edition 1996; 2nd edition 2007);  Donald Winnicott today (2013); The Clinical Paradigms of Melanie Klein and Donald Winnicott: comparisons and dialogues (2018 with co-author R.D. Hinshelwood). Her forthcoming books are: The Surviving Object: clinical essays  on psychic survival (a collection of her clinical papers); Donald Winnicott: A Contemporary Introduction; and another book with R.D. Hinshelwood The Clinical Paradigms of Donald Winnicott and Wilfred Bion: comparisons and dialogues.

משימוש באובייקט להכרה הדדית:
בין ויניקוט לבנג'מין


דר' בעז שלגי (3 מפגשים)

הקורס ינסה להתחקות אחר עקרונות החשיבה הבסיסיים של ויניקוט לגבי האופן שבו הסובייקט מכונן את עצמו בתוך ומתוך מפגשו עם זולתו, החל מרעיונותיו המוקדמים בדבר אזור המעבר, החזקה, עצמי אמיתי וכוזב ורגרסיה אל “תחתית השוקת”, ועד לרעיונות המוצגים במאמרו המאוחר: “השימוש באובייקט והתייחסות באמצעות הזדהויות”. מאמר זה של ויניקוט ישמש כגשר אל עבר גישתה האינטרסובייקטיבית של ג’סיקה בנג’מין, המעמידה במרכז חשיבתה את מושג ההכרה ההדדית, ההרס והאפשרות של המטופלת והמטפלת להיפגש באזורים כאובים ומודחים של הנפש, איתם לא יכולה כל אחת מהן להיפגש לבדה. הקורס ינסה לתאר מעין רצף חשיבתי בין ויניקוט לבנג’מין, בו זמנית להתרחשותו של שינוי רדיקלי במעבר זה. 

מתוך כך, הקורס יבחן את עקרונות היסוד של גישות יחסי אובייקט, של גישות אינטרסובייקטיביות/ התייחסותיות, תוך ניסיון לעמוד על הדומה והשונה ביניהן. 

הקורס יורכב משלושה שיעורים, וישלב חומרים תיאורטיים וקליניים. 
החלק הקליני ישתמש במאמרה של ג’ודי דייויס (2004): 
Whose bad object are we anyway: Repetition and our elusive affair with evil,
על מנת להמחיש הן את העקרונות התיאורטיים והן את המעשה הקליני של כל אחת משתי הגישות.

ד”ר בעז שלגי הוא פסיכולוג קליני, מרצה בכיר במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, ראש תוכנית הדוקטורט בפסיכואנליזה וממשקיה בתוכנית לפסיכותרפיה והמדרשה לתארים מתקדמים של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, עורך “שיחות” – כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה. תחומי העניין של ד”ר שלגי עוסקים בפסיכואנליזה ובפסיכותרפיה ההתייחסותית, בהתפתחותה של הפסיכואנליזה ובממשקיה השונים עם הפילוסופיה המערבית. 

ויניקוט הקליני:
מחשבת הרגרסיה ו'פחד מהתמוטטות'

ד"ר עפרה אשל ( 3 מפגשים)

במפגשים ייוצגו יסודות החשיבה התיאורטית והקלינית לגבי הרגרסיה בטיפול אנליטי, אשר התפתחו בקבוצה הבריטית העצמאית, ונתמקד בוויניקוט ובאופן שפיתח את חשיבותה הרבה של הרגרסיה הטיפולית כקו מרכזי בטיפול במטופלים עם הפרעות אישיות סכיזואידיות, נרציסיסטיות, גבוליות, והפרעות פסיכוטיות, וגם במצבים טיפוליים קשים במטופלים נוירוטיים.
גישתו שונה מאוד מהגישה הפסיכואנליטית המסורתית ומציעה הרחבה מרחיקת-לכת של טווח הטיפול הנפשי. לפי מחשבת הרגרסיה, בטיפול פסיכואנליטי במטופלים שהיה כישלון בהתאמה לצורכיהם המוקדמים, צריך שתתרחש בטיפול רגרסיה עד לפני המקום או עד למקום שהשתבש בהתפתחות המטופל, ואז בתוך חוויה עכשווית-ממשית של קשר ראשוני בטיפול, לחוות מחדש ולתקן עם המטפל את מקום הכשל. 
כך הרגרסיה נותנת הזדמנות חדשה לתיקון היסטורייתהעבר המוקדמת של המטופל ולהתפתחות נפשית חדשה. ננסה להבין את המשמעות הטיפולית של דברים אלה, ואת הרדיקליות הגדולה שיש בהם מבחינת החשיבה והמעשה הטיפולי.
כתיבתו המאוחרת של ויניקוט עוד הוסיפה אפשרויות חדשות למחשבותיו אלה על הטיפול הנפשי במצבי שבר מוקדמים וחרדה-בלתי-ניתנת -לחשיבה ולחוויה.
נקרא את מאמרו החשוב של ויניקוט “פחד מהתמוטטות” והמשכו במאמר “הפסיכולוגיה של השיגעון”, שפורסמו רק לאחר מותו, ו
נבחן מבחינת העבודה הטיפולית את משמעות האפשרויות האלו של נוכחות המטפל והתחברותו למטופל בתוך אימת התמוטטות מוקדמת.

ד”ר עפרה אשל היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, מדריכה, ומורה במכון ובחברה הפסיכואנליטית בישראל; באיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה. סגנית-נשיא, איגוד ויניקוט הבינלאומי (IWA). ממקימי ‘הידברות’- לימודים לפסיכותרפיסטים מתקדמים בחברה הפסיכואנליטית, וממקמי מרכז ויניקוט בישראל. מקימה וראש מסלול הלימודים המתקדמים “הזרם העצמאי בפסיכואנליזה – פורצי דרכים” בתוכנית לפסיכותרפיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב; בנוסף, מלמדת בלימודי הליבה ובלימודים המתקדמים בתוכניות שונות לפסיכותרפיה. מרצה ומדריכה ל’ויניקוט הקליני’ בתכנית הלימודים המתקדמים של ויניקוט בבייג’ין, סין. 
אשל מרצה בכנסים בישראל ובעולם, ופרסומיה תורגמו לחמש שפות. זכתה במלגת ליאונרד קומס במרכז החדש לפסיכואנליזה (לוס אנג’לס, 2011); מלגת דייויד המונד במכון הפסיכואנליטי של מסצ’וסטס, (בוסטון, 2016); מרצה אורחת במכון הפסיכואנליטי של צפון קליפורניה (סן פרנסיסקו, 2013). זוכת הפרס הבינלאומי ע”ש טסטיין לשנת 2013 ופרס Symonds Prize לשנת 2017, ניו יורק. נבחרה לאחת הנשים המשפיעות בישראל ע”י המגזין גלובס ב 2012.
עורכת מדור ביקורת ספרים ב”שיחות” – כתב-עת ישראלי לפסיכואנליזה. ערכה-במשותף  עם מאיר ברגר את הוצאתו המחודשת בעברית של הספר: “השעה בת חמישים הדקות” של רוברט לינדנר (תולעת ספרים, 2007), עם צביה זליגמן של הספר: היה או לא היה? כאשר צללים של פגיעה מינית בילדוּת עולים בטיפול (כרמל, 2017). ספרה: The Emergence of Analytic Oneness: Into the Heart of Psychoanalysis ראה אור בהוצאת Routledge בשנת 2019.

 

יחסי אובייקט מוקדמים
וביטויים בדפוסי זוגיות

ד"ר רון נסים, ניו יורק (3 מפגשים)

על הנישואין\ ג’ובראן חליל ג’ובראן (מתוך הספר “הנביא”)

“יחדיו נולדתם, ויחדיו תהיו לעד –
יחדיו, עת כנפי המוות הלבנות

יפיצו ימיכם אל דממת הנצח של האלוהים .
אך שימו מרחבים בזה היחד
ותנו לרוח השמים לחולל בינותיכם .
אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה –
ותהי ים הומה בין חופי נשמותיכם .
מזגו איש לכוס רעותו, אך אל תשתו מכוס אחת .
פרסו מפתכם זה לזו, אך אל תאכלו מכלי אחד .
זמרו וחוללו יחדיו ויגיל לבבכם
אך תנו ויהא כל אחד לעצמו ,
כמיתרי הנבל שלעצמם הם גם בנגנם יחדיו .
תנו את לבבכם, אך אל יהא איש אחראי ללב האחר ,
כי רק יד החיים תכיל את לבבכם .
עימדו יחדיו, אך אל תהיו צמודים ,
הן גם העמודים נושאי המקדש ניצבים ולא ייגעו ,
והאלון והאלה – אמיריהם זה בצלה של זו, לא יגבהו .”

במפגשים אלה, אשר יעסקו בביטוי של יחסי האובייקט המוקדמים בתוך זוגיות בוגרת, נחבר בין המשגות ורעיונות מגישת יחסי אובייקט, הזרם העצמאי ותיאוריית ההתקשרות לבין הבנה של תהליכים בקשר הזוגי של האדם הבוגר.
באופן ספציפי נתייחס ללא-מודע הזוגי, להזדהות השלכתית, ליכולת להיות לבד, ללבדיות בשניים, לבסיס בטוח ולדפוסי התקשרות.
באמצעות דיון והדגמות קליניות, נראה גם כיצד רעיונות אלה השפיעו ונכנסו לתיאוריה ולפרקטיקה של הטיפול הזוגי.

דר’ רון נסים, P.h.D, פסיכולוג קליני ומטפל זוגי ומשפחתי מוסמך. מרצה ומדריך במכון ברקאי לטיפול זוגי ומשפחתי ובמכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. בעבר ריכז את תחום הטיפול הזוגי והמשפחתי במרכז לטם לטיפול בטראומה מינית במרפאה הפסיכיאטרית בבי”ח איכילוב והיה חבר בצוות המקים של הקליניקה לטיפול זוגי במצוקה פוסט טראומטית באוניברסיטת בר-אילן. רון השלים דוקטורט בחוג לפסיכולוגיה בבר-אילן בתחום של חקר הפסיכותרפיה ומגוון מכתביו פורסמו בכתבי עת מובילים בעולם. תחומי העניין שלו כוללים אינטגרציה תיאורטית בפסיכותרפיה, פסיכואנליזה התייחסותית, פסיכותרפיה נרטיבית, טיפול בנפגעי/ת טראומה מינית וטיפול זוגי ומשפחתי. מטפל ביחידים ובזוגות ועוסק בהדרכה והוראה למטפלים במסגרת פרטית והן במסגרת מכון אקרמן לטיפול משפחתי בניו-יורק.

הרצאת הפתעה!
חשיבה בין תחומית על יחסי אובייקט ופסיכואנליזה

מרצה אורח מתחום האמנות או הספרות.

בשנים האחרונות אנו עדים לכתיבה בגישה בין תחומית בפסיכואנליזה, ואף לתכניות לימודים מתקדמות ייעודיות המהוות מרחב לחקירת הממשק שבין הפסיכונאליזה לבין תחומים אחרים בהם ספרות, אמנות פלסטית, פילוסופיה ואמנויות הבמה. 

מתוך הרצון להביא מהחשיבה הזו לתכנית, צפו התלמידים בשנה שעברה במופע “מופעי ההיסטריה” בסיום קורס בנושא אתיקה, והשתתפו בפאנל פתוח עם היוצרת ועם מרצה הקורס. 

גם בשנה הקרובה יתקיים מפגש אחד לפחות מנקודת המבט הבין תחומית עם אמן יוצר, אשר בו נחבר את החשיבה הפסיכואנליטית לעולם האמנות והיצירה.