תכנים ומרצים
עדות טראומטית כשפה משולבת:
מן התיאוריה לקליניקה
פרופ' דנה אמיר (2 מפגשים)
במפגשים נִגע במודוסים של עדות טראומטית ובביטוי שלהם בהעברה הנגדית של המטפל. השיעור הראשון יציג את נושא המודוסים הטראומטיים והשפה הטראומטית. השיעור השני יעסוק בנושא הנרטיב החסום והטיפול המדומה. יהיה חיבור בהקשר הזה בין שפת הקורבן ושפת המעוול (מחולל העוול), שגם לה יש מודוסים מגוונים שמעוררים תגובות העברה נגדית בהתאם. השיעורים יתכתבו עם שניים מספריה של פרופ' אמיר: "להעיד על העדים" שיצא בהוצאת מאגנס ב 2018 וספר העיון – "וידויי מסך" – שיצא בהוצאת רסלינג ב 2020.
פרופ' דנה אמיר היא פסיכולוגית-קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, פרופסור מן המניין וראש מסלול הדוקטורט הבין-תחומי בפסיכואנליזה באוניברסיטת חיפה, משוררת וחוקרת ספרות. עורכת ראשית של "מארג – כתב עת לפסיכואנליזה" מטעם מרכז פרויד, האוניברסיטה העברית. הוציאה לאור שישה ספרי שירה, ממואר אחד ושלושה ספרי עיון: על הליריות של הנפש (מאגנס, 2008; ראוטלדג', 2016), תהום שפה (מאגנס, 2013; קרנק, 2014), להעיד על העדים (מאגנס, 2018; ראוטלדג', 2018), וידויי מסך (רסלינג, 2020) .כלת פרס אדלר לשירה (1992), פרס בהט לספרי עיון (2006), הפרס הבינלאומי ע"ש טסטין (2011), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012), פרס סצ'רדוטי מטעם ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (2013), פרס אקו"ם לשירה ע"ש נתן אלתרמן (2013), פרס הפורום הבינלאומי לחינוך פסיכואנליטי (2017) ופרס היימן מטעם ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (2017). ספרה החדש, הממואר 'אבני ריחיים', ראה אור בחודש מאי 2021 בהוצאת אפיק.
הזדהות השלכתית-
מגילום חוויתי לעיבוד ופרשנות
ד"ר מירב רוט (3 מפגשים)
הפסיכואנליזה הקלייניאנית בת-זמננו משתמשת ב"הזדהות השלכתית" כאמצעי חווייתי מרכזי לזיהוי, הבנה, עיבוד, התמרה ופירוש בסיטואציה האנליטית. מושג זה, שבראשיתו הוגדר על ידי קליין כהתרחשות תוך-נפשית, התפתח מאז במסגרת ההבנה שהתינוק משנה (לא רק בפנטסיה הלא מודעת, אלא גם באחר הממשי) את תודעת האם, והמטופל את תודעת המטפל/ת, דרך השלכת עולמו הפנימי הבלתי ניתן לעיכול – בתקווה להשתחרר מן העומס שלו ולתקשר את מצוקותיו הגולמיות. התיאטרון הפנימי של המטופל מתגלם (enacted) ביחסים הנוצרים בין המטופל/ת למטפל/ת. רעיון מהפכני זה הופך את השדה הטיפולי לשדה חווייתי רב עוצמה הדורש התמסרות עמוקה ועיבוד זהיר ואמיץ של המתרחש בין השניים. בקורס הקצר שלנו נתחקה אחר המשמעות התיאורטית של תופעה מסתורית זו, וגם אחר האופן בו אנחנו מזהים אותה כחוויה בזמן-אמת (שהוא למעשה תלכיד זמנים של "העבר בהווה"), משתמשים בה להבנה ומפרשים באמצעותה בשעה הקלינית.
ד"ר מירב רוט היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל והנה ראש התכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב. ביחד עם יהושע דורבן, ערכה ד"ר רוט את המבואות של "מלאני קליין, כתבים נבחרים, כרך ב'" בהוצאת תולעת ספרים, 2013. היא המחברת של "מה קורה לקורא? התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות" בסדרת "פסיכואליזה, פרשנות ותרבות" בהוצאת כרמל, וכן המחברת של A psychoanalytic perspective on reading literature – Reading the reader, Routledge, 2020. בנוסף כתבה ד"ר רוט מאמרים ופרקים בפסיכואנליזה ובזיקה בין פסיכואנליזה ותרבות, בארץ ובעולם.
אהבה וחכמה: האם מפגש עם המימד הרוחני במשנתו של ויניקוט יכול להפוך אותנו למטפלים טובים יותר?
מיקי פטרן (3 מפגשים)
בקורס נפגוש את ויניקוט דרך החזקת ההיבט הרוחני במשנתו: הגות פרדוקסאלית, שמחזיקה התבוננות חכמה על טבע האדם. 'אימהיות' חומלת ואוהבת, שהיא מטאפורה להחזקה פסיכואנליטית, שמאפשרת למטופל חיים יצירתיים מכוח האהבה. תנועה מתמדת של בריאת חוויות מובחנות וממשות, מתוך מרחב פוטנציאלי של העצמי האמיתי.
נתייחס אל ההיבט הרוחני של הבודהיזם הטיבטי: פילוסופיה ופסיכולוגיה של חקירת התודעה, שמטפחת קשב לתוך ההוויה הפנימית.
מהו המימד הרוחני והקשר שלו לנוכחות פסיכואנליטית אימהית? איך טיפוחו מאפשר לנו להיות מטפלים טובים יותר? ואיך הוא מאפשר להשתחרר מקיבעון של עצמי כוזב? להשיב את תנועת הטראנספורמאציה הפנימית, מתוך חיבור לאמת סמויה של הוויה רחבה, צלולה, שקטה ויודעת, כמו גם לכינון חיבור יצירתי עם מציאות חיצונית? המטפל הויניקוטיאני, כמו האם ששרויה במשוקעות אימהית ראשונה, משהה את נפרדותו המטריאלית ומטפח מימדים רוחניים של אחדות, התמסרות, סבלנות, אהבה ללא תנאי חכמה וחמלה מתוך 'לב נבון'. יכולתו הרגשית – רוחנית לשמור על שקט וחבור לא תגובתי, גם לנוכח גילויי תוקפנות של העצמי השבור של המטופל הסובל, עשויה להשיב מהימנות ואמון בעצמי ובזולת. מקום להיות בו. הבודהיזם יהווה רקע לקריאה מונחית במאמרים של ויניקוט. נתייחס גם לטיפולים של המשתתפים ושל המנחה.
מיקי פטרן הנה פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הישראלית לפסיכואנליזה, מדריכה ומורה במכון האנליטי. כמו כן, היא חברה בוועדת הוראה ומלמדת בתכנית להכשרה פסיכואנליטית בלוד: "רוח אדם", בתכנית ה"עצמי" בזרם העצמאי, ובבית ספר לעבודה סוציאלית באוני' תל אביב.
טיפול תחת אש:
מקטסטרופה לצמיחה על-פי ביון
דר' עמית פכלר (4 מפגשים)
כאשר הנפש האנושית נתקלת במידע מטריד במיוחד – למשל, תינוק הפוגש שוב ושוב בהורה שאינו מסוגל לשאת את רגשות הפחד והתלות שלו – היא חווה זאת כאסון פרימיטיבי ועלולה לפתח שנאה כלפי המציאות כולה. ביון מיפּה את האופנים שבהם האדם מתמודד, לומד מהחוויה, או בורח מהתמודדות, הורס את היכולת לחשוב ולהרגיש אותה. התמודדות אמיצה מאפשרת טרנספורמציה אישית וצמיחה אישיותית; בריחה מביאה להלך רוח פסיכוטי. במהלך שעה טיפולית, היכולת לחשוב ולהרגיש עלולה להיות נתונה להתקפה בלתי פוסקת שנועדה להתחמקות מכאב נפשי ומשינוי הנחווה כקטסטרופלי. בעקבות ביון, נציע אפשרויות שהִייה במחיצת התקפות כאלה והתמרתן לתהליך התפתחותי טיפולי פורה – למטופל ולמטפל כאחד.
משנתו של וילפרד ביון (1897-1979) נחשבת מן הקשות ביותר לפיצוח בפסיכואנליזה. בארבע ההרצאות שיוקדשו למשנתו, נעקוב אחר חידושיו הקליניים בתחום יחסי האובייקט תוך עיון בשורשיהם הביוגרפיים והתיאורטיים. נעמוד על השפעתה של מלאני קליין עליו ונדון במושגים כגון הזדהות השלכתית, דינמיקה קבוצתית, מכל/מוכל, התקפות על חיבור, פירוש בלתי-רווי, זיכרון ותשוקה ועוד. בכל הרצאה נציע יישום של רעיונות ביוניאניים בקליניקה בת ימינו.
ד"ר עמית פכלר הנו פסיכולוג קליני מומחה ומדריך. מלמד במסלולים העצמאי וההתייחסותי בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב; בבית הספר לפסיכותרפיה תמורות; במכללת לוינסקי; במכללת בני ברק החרדית ובמכללה למנהל. עורך הספר 'למשש את הפיל: נקודות עיוורות של מטפלים בגישה הפסיכואנליטית' בסדרת 'פגישות' בהוצאת כרמל, ומחבר הספר 'אבא בלי אבא: אהבה, אשמה ותיקון בחיי יתומים מאב' בהוצאת אוניברסיטת חיפה ופרדס.
ביון וויניקוט
ואזורי אסון ומוות נפשי בטיפול
ד"ר עפרה אשל ( 4 מפגשים)
טראומה היא קריאה או קריאה אילמת לעזרה מתוך מקום של חרדה קשה, אימה, בדידות, חידלון, מוות רגשי. החומר הנפשי הטראומטי לא יכול להיות מודחק אלא הוא דיסוציאטיבי-מנותק או מפוצל, ולכן מהווה לא-מודע שאינו-מודחק, וכולל שני אזורים שונים: אזור הלא-ידוע הדיסוציאטיבי הטראומתי שנותר ברמה של ייצוג חלש או חלקי, והאזור הבלתי-ניתן–לידיעה ולחשיבה, במיוחד מעמקים טראומתיים של אימה והתמוטטות, שם הלא-מודע הלא–מודחק הוא לא-נחווה, לא ניתן-לחשיבה וללא-ייצוג, ולכן מעֵבר לגבולות רמת הייצוגים וחשיבה-ידיעה K)) בטיפול.
בקורס השנה נתמקד באופן שביון כותב על מקומות אלה, במיוחד בכתיבתו המאוחרת, ומדגיש את גודל הקושי והקריטיות שיש בטיפול בשמיעה, בהחייאה, בהתנסות, בחיבור לאימת ה-O הלא-ניתן-לחשיבה, ובהתמודדות עם העוצמות הרגשיות של קטסטרופה מנטלית. בקורס נתמקד (בקצרה) בדברים שכתב, נחבר אותם לדברים שכתב ויניקוט על התמוטטות מוקדמת, ובמיוחד נחשוב על משמעותה האונטולוגית של נוכחות המטפל והחיבור עד-אחדות (at-one-ment) עם-המטופל בתוך העבודה הקלינית באיזורים אלה.
ד"ר עפרה אשל היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, מדריכה, ומורה במכון ובחברה הפסיכואנליטית בישראל; חברת כבוד במרכז החדש לפסיכואנליזה NCP, לוס אנג'לס; האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה; איגוד ויניקוט הבינלאומי (IWA). מקימה וראש מסלול הלימודים המתקדמים “ויניקוט, ביון, והעצמאים בפסיכואנליזה – פורצי דרכים” בתוכנית לפסיכותרפיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב; בנוסף, מלמדת בלימודי הליבה ובלימודים המתקדמים בתוכניות שונות לפסיכותרפיה. מרצה ומדריכה ל’ויניקוט הקליני’ בתכנית הלימודים המתקדמים של ויניקוט בבייג’ין, סין. המרצה של כנס ביון השנתי במרכז הפסיכואנליטי של קליפורניה PCC (לוס אנג'לס, 2018), והמרצה של הרצאת רוברט סטולר השנתית (לוס אנג'לס, 2021). זוכת הפרס הבינלאומי על–שם טסטין 2013, פרס Symonds Prize 2017, ופרס ליאונרד קומס 2022, לוס אנג'לס. פרסומיה תורגמו לחמש שפות. ערכה יחד עם מאיר ברגר את הוצאתו המחודשת בעברית של הספר: "השעה בת חמישים הדקות: קובץ סיפורים פסיכואנליטיים אמיתיים" של רוברט לינדנר (תולעת ספרים, 2007), וערכה יחד עם צביה זליגמן של הספר: "היה או לא היה? כאשר צללים של פגיעה מינית בילדוּת עולים בטיפול" (כרמל, 2017). ספרה The Emergence of Analytic Oneness: Into the Heart of Psychoanalysis ראה אור בהוצאת Routledge בשנת 2019.
צרות עין בחדר הטיפולים:
ביטוייה, השפעתה ואיך עובדים אתה
יעל חנין (3 מפגשים)
"ודאי שצרות-עין היא החטא הנורא ביותר, משום שכל החטאים האחרים הם כנגד מידה אחת טובה בלבד, בעוד שצרות-עין היא כנגד כל המידות הטובות וכנגד כל הטוב."
ציטוט של צ'וסר מתוך מלאני קליין, צרות-עין-והכרת-תודה, כתבים נבחרים (2002).
לצרות העין [envy] אותה "מפלצת ירוקת העין" שיש להישמר ממנה [שייקספיר, אותלו] יש נוכחות גלויה וסמויה ביחסים הטיפוליים. יחסי האובייקט המשתחזרים וקמים לתחייה ביחסי ההעברה וההעברה הנגדית מאפשרים לנו לזהות אותה ולגעת בה בתהליך הטיפולי.
"צרות-עין והכרת תודה" (1957) היא עבודתה התיאורטית הגדולה האחרונה של מלאני קליין. עבודה זו דנה בצרות-עין, כרגש וכפנטסיה לא-מודעת שמתבטאת בדחף להרוס את האובייקט הפנימי הטוב, ולכן הינה התכונה האנושית שמעלה את החרדות הקשות ביותר, את הרתיעה הקשה ביותר ואת הגנות האינטנסיביות ביותר.
לצד הדגשים והחידושים התיאורטיים שיש במאמר, קליין נותנת בו גם חלק נרחב לשאלות הטכניות של העבודה הקלינית עם צרות-עין ומביאה דוגמאות קליניות רבות הרלוונטיות לעבודתנו. במפגשי הקורס נקרא קטעים ממאמרה של קליין וכן נקרא את מאמרה של בטי ג'וזף "צרות-עין בחיי היומיום" (1986), לאורם נדון בהיבטיה הקליניים של צרות העין, לרבות בהשפעתה על היחסים הטיפוליים ובעבודה עמה.
יעל חנין היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית הישראלית וראש המסלול ללימודי קליין וממשיכיה בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל-אביב.
עורכת מדעית של התרגום לספרו של ג׳ון שטיינר- ״לראות ולהיראות- להגיח ממסתור נפשי״ שיצא בהוצאת תולעת ספרים, ושל ספרה של מלאני קליין- ״ריצ׳רד- סיפורה של אנליזה בילד בן 10״, שעומד לצאת בקרוב בהוצאת ״תולעת ספרים״.
"רצועת בונוס":
מיחסי האובייקט שבחדר - אל הבמה
מפגשים בין תחומיים עם אמנים
פסיכואנליזה - אמנות - יחסי אובייקט
בשנה הקרובה בנוסף לשיעורים התיאורטיים, יתקיימו מפגשים בין תחומיים עם אמנים – יוצרים מהשורה הראשונה.
האמנים ישתפו באופנים שבהם טיפולים פסיכולוגים ופסיכואנליטיים שנעזרו בהם, תמכו בתהליכי היצירה וההתפתחות שלהם, וידגימו זאת באמצעות פירות יצירתם.
*מפגשי העשרה אלה יתקיימו מעבר לשעות התכנית הרגילות. תאריכים ורשימת משתתפים ימסרו בהמשך.
בשנים האחרונות אנו עדים להיוצרם של מרחבים חדשים המשמשים לחקירת הממשק שבין הפסיכואנליזה לבין תחומים אחרים בהם ספרות, אמנות פלסטית, פילוסופיה ואמנויות הבמה.
מתוך הרצון להביא מהחשיבה הזו לתכנית, צפו תלמידי מחזור 2020 במופע "מופעי ההיסטריה" בסיום קורס בנושא אתיקה, והשתתפו בפאנל פתוח עם היוצרת ועם מרצה הקורס.
עבור תלמידי מחזור 2021 רקחנו מפגש שיעסוק בממשק בין שירי דליה רביקוביץ לתיאורית יחסי אובייקט, בהשתתפות ד"ר מירב רוט, הסופרת דורית רביניאן, והמוסיקאי אבי בללי.
"רצועת הבונוס" תהווה הזדמנות עבור תלמידינו לעבד את המושגים הפסיכואנליטים שילמדו בתכנית, בקונטקסט האומנותי והביוגרפי שיביאו האורחים.
