פרופ' מורן סרף הוא חוקר אמריקאי-צרפתי-ישראלי. הוא פרופ' לחקר המוח ומנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה, והאקר כובע לבן לשעבר. הוא המייסד של Think-Alike ו-B-Cube והמארח והאוצר של PopTech: אחד מחמשת הכנסים המובילים בעולם. סרף הוא גם הנשיא והמייסד השותף של ארגון ה-Human Single Neuron, והחל משנת 2013, הוא גם חבר במכון נורת'ווסטרן למערכות מורכבות. פרופ' סרף זכה בפרסים רבים, כולל פרס "Extraordinary Minds" של קרן Templeton, ופרס Chicagoan. הוא נבחר לאחד מ"40 הפרופסורים המובילים מתחת ל-40" וניצח במספר תחרויות סיפור לאומיות, בעיקר ב-Moth Grandslam, בה זכה במקום הראשון מספר פעמים.
סרף הוא גם פרופ' במכון האמריקאי לקולנוע (AFI), שם הוא מלמד סדנה שנתית על מדע בסרטים והוא גם יועץ מדעי לסרטים וסדרות טלוויזיה בהוליווד (Limitless, Bull, Falling Water, ועוד).
פרופ' סרף מדבר בפומבי על נושאים הקשורים למדעי המוח, עסקים, קבלת החלטות ו"האקינג" (TED, PopTech, Google, TEDx, TED-Ed) ודעותיו על הסיכונים של פריצה למוחות של בני אדם מופיעות לעתים קרובות בתקשורת
פרופ' מורן סרף הוא חוקר אמריקאי-צרפתי-ישראלי. הוא פרופ' לחקר המוח ומנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה, והאקר כובע לבן לשעבר. הוא המייסד של Think-Alike ו-B-Cube והמארח והאוצר של PopTech: אחד מחמשת הכנסים המובילים בעולם. סרף הוא גם הנשיא והמייסד השותף של ארגון ה-Human Single Neuron, והחל משנת 2013, הוא גם חבר במכון נורת'ווסטרן למערכות מורכבות. פרופ' סרף זכה בפרסים רבים, כולל פרס "Extraordinary Minds" של קרן Templeton, ופרס Chicagoan. הוא נבחר לאחד מ"40 הפרופסורים המובילים מתחת ל-40" וניצח במספר תחרויות סיפור לאומיות, בעיקר ב-Moth Grandslam, בה זכה במקום הראשון מספר פעמים.
סרף הוא גם פרופ' במכון האמריקאי לקולנוע (AFI), שם הוא מלמד סדנה שנתית על מדע בסרטים והוא גם יועץ מדעי לסרטים וסדרות טלוויזיה בהוליווד (Limitless, Bull, Falling Water, ועוד).
פרופ' סרף מדבר בפומבי על נושאים הקשורים למדעי המוח, עסקים, קבלת החלטות ו"האקינג" (TED, PopTech, Google, TEDx, TED-Ed) ודעותיו על הסיכונים של פריצה למוחות של בני אדם מופיעות לעתים קרובות בתקשורת
המפגש פורש את יצירתו של האומן ודרכי ההתבטאות המגוונים שלה, מציג את האופן שבה אומנות יכולה לפגוש את המציאות, להגיב אליה באופנים רבים, ולהשתמש בה כמעוררת פעולה ותקווה. המפגש סוקר את הקריירה של זאב מראשית עבודתו בעיתונות, יצירתו האלטרנטיבית, דרך פעילותו האקטיביסטית ועד פרויקט "הגלויה היומית" שהחל בעקבות המלחמה, ומתפרסם מדי יום ברשתות החברתיות. הגלויות מוקדשות לחטופי ונרצחי ה- 7 באוקטובר, ומצוירות לבקשת המשפחות. זאב יספר על המיזם, ועל הרצון להתמקד בתקווה ואופטימיות. "הגלויה היומית" מצוירת בטושים, בתום ילדי, ורבים רואים בה קרן אור בתקופה אפלה.
זאב אנגלמאיר הוא אמן, מאייר, צייר קומיקס, פרפורמר, אקטיביסט, ומרצה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. מפרסם לאורך השנים בעיתונות הארצית והאלטרנטיבית. יצר ספרים מאוירים, חוברות קומיקס עצמאיות ופרויקטים ופתיחים באנימציה. הציג בתערוכות רבות בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם, הציג תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון בית העיר בת"א, שנבחרה ל"תערוכת השנה 2016". ספר רטרוספקטיבי של איוריו ועבודותיו יצא לאור בהוצאת "עם עובד", ובשנת 2016 יצא לאור הספר "מסע לוולגריה", המכנס את יצירתו האלטרנטיבית. זכה בפרסים רבים והשתתף בפרויקטים עם אמנים בינלאומיים, וכן עם מעצבי אפנה שיצרו עבודות בהשראת יצירותיו. יזם שתופי פעולה עם שחקנים, אנשי קולנוע ומוסיקאים. שימש כשופט בתחרויות עיצוב ושימש כחבר בוועדת הכרה מטעם משרד התרבות והספורט, מוזיאונים ואמנות פלסטית. מרבה להופיע בדמותה של "שושקה", דמות קומיקס שצייר, ובאמצעותה יוצר מופעים ופעולות אקטיביסטיות לקידום הדברות וסובלנות. דמותה של שושקה קיבלה הכרה ופירסום, נכתבו אודותיה מאמרים בעיתונות ובכתבי עת אקדמיים בארץ ובעולם. בשנת 2019 זכה אנגלמאיר באות "האיש ההולך" מעיריית תל אביב על פעילותו האקטיביסטית כנגד מודעות הסתה וגזענות ונכנס לרשימת "100 המשפיעים של ישראל" לשנת 2019 של "דר מרקר". צילום: Lu Ostrinski
המפגש פורש את יצירתו של האומן ודרכי ההתבטאות המגוונים שלה, מציג את האופן שבה אומנות יכולה לפגוש את המציאות, להגיב אליה באופנים רבים, ולהשתמש בה כמעוררת פעולה ותקווה. המפגש סוקר את הקריירה של זאב מראשית עבודתו בעיתונות, יצירתו האלטרנטיבית, דרך פעילותו האקטיביסטית ועד פרויקט "הגלויה היומית" שהחל בעקבות המלחמה, ומתפרסם מדי יום ברשתות החברתיות. הגלויות מוקדשות לחטופי ונרצחי ה- 7 באוקטובר, ומצוירות לבקשת המשפחות. זאב יספר על המיזם, ועל הרצון להתמקד בתקווה ואופטימיות. "הגלויה היומית" מצוירת בטושים, בתום ילדי, ורבים רואים בה קרן אור בתקופה אפלה.
זאב אנגלמאיר הוא אמן, מאייר, צייר קומיקס, פרפורמר, אקטיביסט, ומרצה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. מפרסם לאורך השנים בעיתונות הארצית והאלטרנטיבית. יצר ספרים מאוירים, חוברות קומיקס עצמאיות ופרויקטים ופתיחים באנימציה. הציג בתערוכות רבות בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם, הציג תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון בית העיר בת"א, שנבחרה ל"תערוכת השנה 2016". ספר רטרוספקטיבי של איוריו ועבודותיו יצא לאור בהוצאת "עם עובד", ובשנת 2016 יצא לאור הספר "מסע לוולגריה", המכנס את יצירתו האלטרנטיבית. זכה בפרסים רבים והשתתף בפרויקטים עם אמנים בינלאומיים, וכן עם מעצבי אפנה שיצרו עבודות בהשראת יצירותיו. יזם שתופי פעולה עם שחקנים, אנשי קולנוע ומוסיקאים. שימש כשופט בתחרויות עיצוב ושימש כחבר בוועדת הכרה מטעם משרד התרבות והספורט, מוזיאונים ואמנות פלסטית. מרבה להופיע בדמותה של "שושקה", דמות קומיקס שצייר, ובאמצעותה יוצר מופעים ופעולות אקטיביסטיות לקידום הדברות וסובלנות. דמותה של שושקה קיבלה הכרה ופירסום, נכתבו אודותיה מאמרים בעיתונות ובכתבי עת אקדמיים בארץ ובעולם. בשנת 2019 זכה אנגלמאיר באות "האיש ההולך" מעיריית תל אביב על פעילותו האקטיביסטית כנגד מודעות הסתה וגזענות ונכנס לרשימת "100 המשפיעים של ישראל" לשנת 2019 של "דר מרקר". צילום: Lu Ostrinski
בשבעה באוקטובר, קצת אחרי השעה תשע בבוקר, התקבלה ב"איחוד הצלה" בקשה ליצור קשר עם ילד מקיבוץ כפר עזה, אשר ראה את הוריו נרצחים וזקוק לעזרה. הבקשה הופנתה ליחידת החוסן, ותמר מיהרה להתקשר לאותו ילד, מיכאל, שלצידו עמליה אחותו. הילדים סיפרו לה שהם מסתתרים בארון הבגדים בממ"ד, לאחר ששני הוריהם נרצחו ואחותם אביגיל נעלמה. שתים-עשרה שעות רצופות היא ליוותה אותם בשיחת טלפון, מקבלת החלטות מצילות חיים ושומרת מכל משמר שלא יהיו לבד, עד לחילוצם.
במפגש נשוחח על מודל מעש"ה, המושתת על ארבעה עקרונות פשוטים להתערבות מידית במצבי חירום, שהיווה עוגן בהתערבות. נבין כיצד היכולת של המטפל לשמר עמדה של "השתוות הנפש" במצבי דחק מהווה את התשתית לבניית האמון ולשיתוף פעולה. נשמע גם כיצד האמהות האוניברסלית, ארכיטיפ האם הגדולה, אותה פונקציה מיטיבה, נוכחת וחומלת, המופיעה כשזקוקים לה ושומרת מהרע שמתרחש, מאפשרת שמירה על תקווה לעתיד טוב יותר.
במצבי חירום נוכחותו הממשית של המטפל היא תנאי הכרחי להצלחת ההתערבות, דבר שמתאפשר על ידי שילוב מודל עבודה מסודר עם עבודת גוף-נפש של המטפל עצמו. במפגש נשמע כיצד הצליחה תמר ליישם ברגע האמת את העקרונות אותם מלדמת לאורך שנים, ולשמר את התפקוד, הכוחות והתקווה לאורך היום כולו, עבור הילדים ומשפחתם ועבור עצמה.
ד"ר תמר שלזינגר, עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת בקליניקה פרטית ומרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת "תל חי". לצד זאת, תמר מתנדבת ב"איחוד הצלה" כחובשת וכ"חוסן בכיר". יחידת החוסן של "איחוד הצלה" מספקת מענה ראשוני בשטח למקרי טראומה נפשית, שנלווית למקרי החירום אליהם מוזעקים מתנדבי הארגון. היחידה נותנת מענה לנפגע, לסביבתו ולכוננים עצמם (חובשים ופרמדיקים), אשר נחשפים לסבל באינטנסיביות גבוהה. בעברה, בעקבות טיפול בהתנדבות בתינוקות נטושים בבית החולים "איכילוב", גייסה את רשת המתנדבות הארצית "חיבוק ראשון" הפרוסה בבתי החולים ברחבי הארץ. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר נבחרה ביום העצמאות ה 76 להדליק את משואת כוחות ההצלה בשם כונני "איחוד הצלה" ובשם העובדים הסוציאליים.
בשבעה באוקטובר, קצת אחרי השעה תשע בבוקר, התקבלה ב"איחוד הצלה" בקשה ליצור קשר עם ילד מקיבוץ כפר עזה, אשר ראה את הוריו נרצחים וזקוק לעזרה. הבקשה הופנתה ליחידת החוסן, ותמר מיהרה להתקשר לאותו ילד, מיכאל, שלצידו עמליה אחותו. הילדים סיפרו לה שהם מסתתרים בארון הבגדים בממ"ד, לאחר ששני הוריהם נרצחו ואחותם אביגיל נעלמה. שתים-עשרה שעות רצופות היא ליוותה אותם בשיחת טלפון, מקבלת החלטות מצילות חיים ושומרת מכל משמר שלא יהיו לבד, עד לחילוצם.
במפגש נשוחח על מודל מעש"ה, המושתת על ארבעה עקרונות פשוטים להתערבות מידית במצבי חירום, שהיווה עוגן בהתערבות. נבין כיצד היכולת של המטפל לשמר עמדה של "השתוות הנפש" במצבי דחק מהווה את התשתית לבניית האמון ולשיתוף פעולה. נשמע גם כיצד האמהות האוניברסלית, ארכיטיפ האם הגדולה, אותה פונקציה מיטיבה, נוכחת וחומלת, המופיעה כשזקוקים לה ושומרת מהרע שמתרחש, מאפשרת שמירה על תקווה לעתיד טוב יותר.
במצבי חירום נוכחותו הממשית של המטפל היא תנאי הכרחי להצלחת ההתערבות, דבר שמתאפשר על ידי שילוב מודל עבודה מסודר עם עבודת גוף-נפש של המטפל עצמו. במפגש נשמע כיצד הצליחה תמר ליישם ברגע האמת את העקרונות אותם מלדמת לאורך שנים, ולשמר את התפקוד, הכוחות והתקווה לאורך היום כולו, עבור הילדים ומשפחתם ועבור עצמה.
ד"ר תמר שלזינגר, עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת בקליניקה פרטית ומרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת "תל חי". לצד זאת, תמר מתנדבת ב"איחוד הצלה" כחובשת וכ"חוסן בכיר". יחידת החוסן של "איחוד הצלה" מספקת מענה ראשוני בשטח למקרי טראומה נפשית, שנלווית למקרי החירום אליהם מוזעקים מתנדבי הארגון. היחידה נותנת מענה לנפגע, לסביבתו ולכוננים עצמם (חובשים ופרמדיקים), אשר נחשפים לסבל באינטנסיביות גבוהה. בעברה, בעקבות טיפול בהתנדבות בתינוקות נטושים בבית החולים "איכילוב", גייסה את רשת המתנדבות הארצית "חיבוק ראשון" הפרוסה בבתי החולים ברחבי הארץ. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר נבחרה ביום העצמאות ה 76 להדליק את משואת כוחות ההצלה בשם כונני "איחוד הצלה" ובשם העובדים הסוציאליים.
שניתה הוא ארגון ישראלי הומניטרי-חברתי מרגש וייחודי, המסייע לילדים במצוקה בחבל קרמוג'ה באוגנדה. הארגון הוקם על ידי ליאור ספרנדאו ושירי שם-טוב, צמד חברים אשר עבדו יחד בעשור האחרון בעולם המתפתח במסגרות פיתוח וסיוע שונות. ליאור ספרנדאו שהנו צלם דוקומנטרי, הכיר בקרמוג'ה ילדה חכמה בשם שניתה, ששיתפה אותו בחלום שלה ללמוד בבית ספר. ליאור נדהם לגלות שבסכום חודשי שהוא יכול להרשות לעצמו לתרום – תוכל שניתה להגשים את חלומה. וכך היה, רק שכעבור זמן קצר גם אח של שניתה רצה ללמוד. ליאור פנה לחבר שלו, הציע לו לממן את לימודיו של האח, והחבר נענה בשמחה. וכך הבין ליאור שחיבורים כאלה הם אפשריים ומשני חיים גם לילדים הנתרמים, אך גם לספונסרים. ליאור העביר את חייו לקרמוג׳ה, חבל ארץ מרהיב ביופיו ועני מאד, שם הוא פועל ביחד עם צוות מקומי ומנהל את תוכנית המלגות של שניתה, שמחלצת ילדים שנולדים למציאות של תת־תזונה, אלימות, עבודות בכפייה, בנות בסיכון לנישואים מוקדמים ועוד, ונותנת להם את ההזדמנות לסלול עתיד טוב יותר בעזרת חינוך והשכלה וכן הווה טוב יותר בהיבטים של תזונה, בריאות וביטחון אישי.
תכנית המלגות הנה תכנית הפתוחה לכל, כך שכל אחד יכול להיות ספונסר, "לאמץ" ילד בעלות של 50 דולר (בערך 180 ש"ח) בחודש – ובאופן בלתי נתפס לשנות את חייו בסכום זה כך שיקבל מענה לצרכיו הפיסיים והרפואיים, יזכה למגורים בטוחים, ירכוש השכלה במוסדות קיימים או במוסדות שהקימה שניתה עצמה, ובכך יסלול לעצמו את הדרך לעתיד מיטיב יותר.
במפגש נכיר את מובילי הפרוייקט, ליאור ושירי, וננסה להבין האם ואיזו משמעות ערכית יש לסיוע נקודתי שכזה למספר ילדים בתוך תמונה כוללת גדולה יותר של סבל ועוני, ונחשוב יחד את יחסי הגומלין בין עשייה לבין תקווה. עוד נגע בתקווה שהעניקו ילדי הפרוייקט לספונסרים בימים הקשים מאז ה 7.10.
ליאור ספרנדאו הוא צלם ויוצר דוקומנטרי ישראלי עצמאי, ומייסד עמותת שניתה, שהיה מועמד לפרס אמי. עבודתו הראשונה כצלם וידאו הייתה ב-2009 עבור רשת החדשות האמריקאית סי.בי.אן. ב-2012, סיים את תפקידו כמנהל הפקה ארצי במשרדי הערוץ בירושלים. בין השנים 2013–2016 הצטרף ספרנדאו לצוות התעודה של רשת סי.בי.אן כצלם ראשי ומפיק. כחלק מעבודתו, צילם והפיק סרטי תעודה על ההיסטוריה היהודית והנוצרית, והארכאולוגיה בישראל, אירופה ובמזרח התיכון. במקביל לעבודתו, התחיל ספרנדאו לצלם סדרת סרטוני רשת בשם People Of. הסדרה בנויה מקליפים דוקומנטריים קצרים המציגים את קשייהן של אוכלוסיות מושתקות. בשנת 2019 ייסד ליאור את עמותת שניתה ביחד עם שירי שם-טוב, הפועלת למען ילדים מעוטי יכולת באוגנדה.
שירי שם-טוב היא מייסדת שותפה של עמותת שניתה ומנכ"לית העמותה. שירי היא אשת חינוך, פעילה חברתית, בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני במנהל עסקים וארגון מלכ"רים. שירי לקחה חלק בארגונים התנדבותיים בתחומים שונים בהם שוויון הזדמנויות, זכויות אדם, נוער שוליים וחינוך. שירי מובילה את ארגון שניתה, מתאמת את התכניות שלו עוסקת בפיתוח וביוזמות חדשות.
שניתה הוא ארגון ישראלי הומניטרי-חברתי מרגש וייחודי, המסייע לילדים במצוקה בחבל קרמוג'ה באוגנדה. הארגון הוקם על ידי ליאור ספרנדאו ושירי שם-טוב, צמד חברים אשר עבדו יחד בעשור האחרון בעולם המתפתח במסגרות פיתוח וסיוע שונות. ליאור ספרנדאו שהנו צלם דוקומנטרי, הכיר בקרמוג'ה ילדה חכמה בשם שניתה, ששיתפה אותו בחלום שלה ללמוד בבית ספר. ליאור נדהם לגלות שבסכום חודשי שהוא יכול להרשות לעצמו לתרום - תוכל שניתה להגשים את חלומה. וכך היה, רק שכעבור זמן קצר גם אח של שניתה רצה ללמוד. ליאור פנה לחבר שלו, הציע לו לממן את לימודיו של האח, והחבר נענה בשמחה. וכך הבין ליאור שחיבורים כאלה הם אפשריים ומשני חיים גם לילדים הנתרמים, אך גם לספונסרים. ליאור העביר את חייו לקרמוג׳ה, חבל ארץ מרהיב ביופיו ועני מאד, שם הוא פועל ביחד עם צוות מקומי ומנהל את תוכנית המלגות של שניתה, שמחלצת ילדים שנולדים למציאות של תת־תזונה, אלימות, עבודות בכפייה, בנות בסיכון לנישואים מוקדמים ועוד, ונותנת להם את ההזדמנות לסלול עתיד טוב יותר בעזרת חינוך והשכלה וכן הווה טוב יותר בהיבטים של תזונה, בריאות וביטחון אישי.
תכנית המלגות הנה תכנית הפתוחה לכל, כך שכל אחד יכול להיות ספונסר, "לאמץ" ילד בעלות של 50 דולר (בערך 180 ש"ח) בחודש - ובאופן בלתי נתפס לשנות את חייו בסכום זה כך שיקבל מענה לצרכיו הפיסיים והרפואיים, יזכה למגורים בטוחים, ירכוש השכלה במוסדות קיימים או במוסדות שהקימה שניתה עצמה, ובכך יסלול לעצמו את הדרך לעתיד מיטיב יותר.
במפגש נכיר את מובילי הפרוייקט, ליאור ושירי, וננסה להבין האם ואיזו משמעות ערכית יש לסיוע נקודתי שכזה למספר ילדים בתוך תמונה כוללת גדולה יותר של סבל ועוני, ונחשוב יחד את יחסי הגומלין בין עשייה לבין תקווה. עוד נגע בתקווה שהעניקו ילדי הפרוייקט לספונסרים בימים הקשים מאז ה 7.10.
ליאור ספרנדאו הוא צלם ויוצר דוקומנטרי ישראלי עצמאי, ומייסד עמותת שניתה, שהיה מועמד לפרס אמי. עבודתו הראשונה כצלם וידאו הייתה ב-2009 עבור רשת החדשות האמריקאית סי.בי.אן. ב-2012, סיים את תפקידו כמנהל הפקה ארצי במשרדי הערוץ בירושלים. בין השנים 2013–2016 הצטרף ספרנדאו לצוות התעודה של רשת סי.בי.אן כצלם ראשי ומפיק. כחלק מעבודתו, צילם והפיק סרטי תעודה על ההיסטוריה היהודית והנוצרית, והארכאולוגיה בישראל, אירופה ובמזרח התיכון. במקביל לעבודתו, התחיל ספרנדאו לצלם סדרת סרטוני רשת בשם People Of. הסדרה בנויה מקליפים דוקומנטריים קצרים המציגים את קשייהן של אוכלוסיות מושתקות. בשנת 2019 ייסד ליאור את עמותת שניתה ביחד עם שירי שם-טוב, הפועלת למען ילדים מעוטי יכולת באוגנדה.
שירי שם-טוב היא מייסדת שותפה של עמותת שניתה ומנכ"לית העמותה. שירי היא אשת חינוך, פעילה חברתית, בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני במנהל עסקים וארגון מלכ"רים. שירי לקחה חלק בארגונים התנדבותיים בתחומים שונים בהם שוויון הזדמנויות, זכויות אדם, נוער שוליים וחינוך. שירי מובילה את ארגון שניתה, מתאמת את התכניות שלו עוסקת בפיתוח וביוזמות חדשות.
'לימוד פסיכותרפיה קרוב' היא תכנית שנתית אונליין מבית 'לימוד קרוב'.
התכנית מנגישה למטפלים את המרצים הטובים ביותר לפסיכותרפיה ולפסיכואנליזה מהארץ ומהעולם ללא מגבלת זמן ומקום, בעלות נוחה ועם גמישות מקסימלית.