תכנית האונליין שלנו מנגישה למטפלים את המרצים הטובים ביותר לפסיכותרפיה ולפסיכואנליזה מהארץ ומהעולם ללא מגבלת זמן ומקום, בעלות נוחה ועם גמישות מקסימלית. כל שנה מתמקדת בנושא מרכז אחר. הנושא שלנו בשנה הקרובה יהיה: ‘חוויה, זכרון ושיכחה בפסיכותרפיה – על רישומי הנפש במרחב הזמן’. נעסוק באופנויות שונות של חוויה ותהליכי זיכרון הן בחיים והן בתוך הטיפול מתוך זויות של תיאוריות פסיכואנליטיות שונות.
אנו מסיימים זה עתה את שנת הלימודים השביעית בה למדו פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים רבים. התכנית זוכה לתגובות נלהבות באופן חסר תקדים ומעניקה לתלמידנו לאורך השנים עוגן מקצועי, הזנה אינטלקטואלית ומרחב חי להפריה מקצועית.
כל שנה עומדת בפני עצמה וניתן להירשם לשנה זו גם אם לא למדתם אצלנו קודם!
המרצים שלנו הם מטפלים בכירים, אנליטיקאים, חוקרים ומרצים בבתי ספר לפסיכותרפיה בארץ ובעולם, והקורסים שלנו נבנים במיוחד עבור התכנית כך שכל מרצה מעביר מספר שיעורים המאירים את הנושא השנתי מנקודת מבט תיאורטית אחרת.
מרגע הגיענו לעולם דרך רחם אימנו, ועד נשימתנו האחרונה על פני האדמה – אנו חווים. בתחילה, אנו חווים בגוף, דרך מגע וחושים, ובו בזמן מתפתחת תודעה, שקולטת את אותן חוויות, מנסה לעשות בהן סדר ולתת להן פשר ומשמעות מארגנת. אינספור חוויות ורגעים אלו, נשזרים אל תוך הסובייקט שאנחנו, ברבדים המודעים והלא מודעים.
אופנויות חוויה, גיבוש העצמי בתיווך הזיכרון, ומשמעויות השיכחה לסוגיה נמצאים בלב ליבה של החשיבה הפסיכואנליטית. בשנה הקרובה נתחקה אחר המשמעויות שנותנות התיאוריות השונות לציר: חוויה – זכרון – שיכחה. דרך מגוון זויות תיאורטיות נבקש לדעת: מה הופך חוויה מסויימת בחיים ובטיפול לחוויה טראומטית וכיצד היא נרשמת בגופנו ובנפשנו? מדוע רגע אחד יחרט בזכרון האדם כרגע מכונן ורגע אחר ישכח? כיצד זכרונות עבר מִתחַיים במפגש הטיפולי ולמה דווקא הם? אילו חוויות במפגש הטיפולי מחוללות שינוי וריפוי?
את המסע התיאורטי שלנו נתחיל מתפיסתו של פרויד את הזיכרון והשכחה כתהליכים דינמיים, יצריים וכלל לא מקריים. נראה כיצד תכנים שהודחקו מנסים להערים על ההגנות עד שקולם נשמע כסימפטום, כחלום וכהעברה. נמשיך במלאני קליין, ויניקוט, וילפרד ביון, אנטונינו פרו, סזאר ושרה בוטלה כמצע לשאלות המרתקות: מה זוכר המטפל? מה הוא שוכח, ומדוע? מתי צריך המטפל לשכוח כדי לאפשר לזכרון של המטופל להיוולד? נפגוש במסענו גם את פסיכולוגיית העצמי המעמידה במרכז החשיבה הפסיכואנליטית את העצמי כישות חוֹוָה, מתוכה נובעת תחושת החיוניות, הלכידות, הערך והמשמעות של האדם, ואשר רואה בזיכרון אפשרות לאיחוי וחיבור בין חלקי עצמי שהתנתקו זה מזה. בהמשך מסענו נעמיק באופן שבו מיוצגים בתוכנו זכרונות טראומטיים בדגש על טראומה מינית, ובאופן ספציפי נכיר את מאפייני המקרים בהם פגיעה מינית בילדות מופיעה בזכרון ובטיפול רק כ”צל”, לפני שהיא פוגשת מחדש את התודעה הבוגרת. נלמד גם על ההבדל בין זכרון טראומטי אובייקטלי (זיכרון שיש אובייקט סביבו הוא סובב) לבין זכרון לבן (שאין לו אובייקט, או קווי מתאר ברורים) ועל העבודה הקלינית עם סוגי זכרון שונים אלה. נכיר גם את השדה המחקרי והקליני של השימוש בחומרים משני תודעה (כגון MDMA) בטיפול בטראומה, ודרכו נתוודע לממדים נוספים של היזכרות, חוויה וריפוי. את הגישה ההתייחסותית נפגוש דרך השאלה: כיצד הצטלבות צירי הזמן והמרחב המודעים והלא מודעים של המטפל ושל המטופל מצליחים להיות מפגש חדש וחד פעמי, ובה בעת משחזרים חוויות עבר של שניהם? לשאלה זו נשיב בין היתר דרך היכרות עם עקרון העל זמניות בלא-מודע ככלי טיפולי.
כבכל שנה תתקיימנה גם בשנה הקרובה הרצאות בונוס בינתחומיות עם אמנים ואנשי רוח שעשייתם משיקה לנושא הנלמד ואשר יציגו נקודות מבט מרתקות על חוויה, זיכרון ושכחה.
