מדוע, מתי ואיך נחליט עם מטופלינו לסיים את הטיפול? עד כמה תהליך מורכב זה נתון לבחירתנו? ואם הצלחנו להיפרד מהתפיסה של “אנליזה שהושלמה”, מהו סיום טוב-דיו?
הנושא של סיום טיפול זכה למעט תשומת לב לאורך השנים, כנראה משום שמפגיש אותנו עם סוגיות קיומיות ורגשיות מאתגרות במיוחד. עם זאת, חשיבותו רבה מאוד, מאחר והאופן בו מסתיים טיפול משפיע על הישגיו, על מצבה הנפשי של המטופלת, ועל יכולת יקרת-ערך להשתמש בטיפול ובמטפלת כאובייקט מופנם ממרחק השנים.
אנו מקווים ל”סוף טוב”, שבו המטפלת והמטופלת מסיימות במשותף את מסען האמיץ, וחולקות התרגשות מההתקדמות ומהקשר שנרקם ביניהן, בצד עיבוד האובדן.
בהיותנו יצורים מבוססי-היקשרות, פרידה מקשר משמעותי היא אתגר לכל אחת ואחד מאיתנו, ומפגישה אותנו עם ידע התייחסותי סמוי (implicit relational knowledge) אשר התהווה בתוכנו, בהתנסות אישית ומקצועית מכוננת. שלב הסיום, אם כך, טומן בחובו הזדמנויות ייחודיות, והוא לובש פנים רבות, חלקן מפתיעות, ומפגיש את שתי גיבורות המסע באופן בלתי נמנע גם עם חוסר המושלמות של עצמן, של זולתן ושל הטיפול.
בקורס נכיר את ההתייחסויות התיאורטיות לסיום טיפול בהיסטוריה הפסיכואנליטית החל מפרנצי ופרויד, דרך התפתחותן של תיאוריות יחסי אובייקט, אשר האירו את ההתרחשויות התוך-נפשיות של המטופלת בזמן פרידה. נתמקד בתרומתה של הגישה ההתייחסותית בת זמננו להבנת הדינמיקה האינטר-סובייקטיבית, שבה נוטלים חלק גם היבטים לא-מודעים של המטופלת והמטפלת, אשר יוצרים את סיום הטיפול בשניים.
עדית ניר היא פסיכולוגית קלינית מדריכה ופסיכואנליטיקאית. מורה ומדריכה בתוכנית הליבה לפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ובתוכנית לפסיכותרפיה של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. חברת סגל במסלול ההתייחסותי במסגרת מסלולי ההמשך של התוכנית לפסיכותרפיה, וחברת ועד הפורום ההתייחסותי בישראל לשעבר. עוסקת בנושאים של השפעה הדדית, משא ומתן אינטרסובייקטיבי, טראומה ודיסוציאציה והמטריצה ההתייחסותית. עדית משמשת גם כיועצת המדעית של התכנית ‘לימוד פסיכותרפיה קרוב’.
‘לימוד פסיכותרפיה קרוב’ היא תכנית שנתית אונליין מבית ‘לימוד קרוב’.
התכנית מנגישה למטפלים את המרצים הטובים ביותר לפסיכותרפיה ולפסיכואנליזה מהארץ ומהעולם ללא מגבלת זמן ומקום, בעלות נוחה ועם גמישות מקסימלית.