sd fadgf sdrfg rwefw erv etg rv ev ehtyetrher sd fadgf sdrfg rwefw erv etg rv ev ehtyetrher sd fadgf sdrfg rwefw erv etg rv ev ehtyetrher
sd fadgf sdrfg rwefw erv etg rv ev ehtyetrher sd fadgf sdrfg rwefw erv etg rv ev ehtyetrher sd fadgf sdrfg rwefw erv etg rv ev ehtyetrher
"מה זאת אהבה?" שאלו את מלאני קליין
“לצד הדחפים התוקפניים בנפש הלא מודעת של הילד ושל המבוגר, קיים רצון עז להקרבה עצמית על מנת לעזור ולתקן (to put right) אנשים אהובים אשר בפנטסיה נפגעו או נהרסו. במעמקי הנפש, הרצון לגרום אושר לאחרים קשור קשר הדוק עם רגשות אחריות ואכפתיות כלפיהם, ומתגלם בהשתתפות אמיתית עמם, וביכולת להבין אותם כפי שהם וכפי שהם מרגישים.” (קליין, 1937, אהבה, אשמה ותיקון)
במפגשים נבחן את תפיסת האהבה על פי מלאני קליין. נראה כיצד האהבה עומדת ביסוד ובלב כל הגישה הטיפולית שלה. נעמוד על אופייה של תפיסה ייחודית זו, ועל ההשלכות שלה על העמדה של המטפל, לקשב שלו, ולפעילותו הטיפולית. כמו כן נתייחס לשאלה מדוע תפיסה זו של האהבה ומרכזיותה בתיאוריה של מלאני קליין, לא תמיד זכו להכרה מספקת.
פרופ' רחל בלס היא אנליטיקאית מנחה בחברה הישראלית לפסיכואנליזה, חברה בחברה הפסיכואנליטית הבריטית, לשעבר פרופסור לפסיכואנליזה באוניברסיטאות מובילות בבריטניה ובישראל. היא נציגה מטעם אירופה ב- IPA, וחברה בכירה במערכת של ה- International Journal. היא מרצה, מדריכה, ומעבירה קורסים וסמינרים קליניים במדינות רבות. כתיבתה עוסקת בחקר חשיבתו של פרויד ובהבהרת העמדה הקלייניאנית הלונדונית איתה היא מזוהה. פרסומיה תורגמו ל-15 שפות.
המאבק בין דחף החיים לדחף המוות וגילומיו ביחסי העברה
דחף החיים ודחף המוות, הנתפסים בחשיבה הקלאסית של פרויד וקליין כמולדים, הפכו לשחקנים ראשיים בזירת הנפש הקלייניאנית – מחוללי מאבק מתמשך בין כוחות ההרס ורגשות השנאה לכוחות החיבור ורגשות האהבה – ומכריעים בין בריאות לפתולוגיה. אחת הדרכים האפשריות להגדיר את מטרת הטיפול הקלייניאני – הינה המסע ממיזוג פתולוגי בין הדחפים לעבר אינטגרציה נפשית המובילה לדומיננטיות של דחף החיים, המאפשרת לאהבה למתן, להכיל ולפייס את הכוחות ההרסניים בנפש האדם. נתבונן באופנים בהם משפיעה הדיאלקטיקה הדחפית על החרדה, הפנטסיה הלא מודעת, ההגנות, התנועה בין העמדות והבניית יחסי האובייקט – ובאופן בו אלה משתקפים ביחסי ההעברה ומעובדים בשעה הקלינית. נבחן את גילומם במקרים קליניים מהספרות הקלייניאנית ומדוגמאות של המשתתפים.
פרופ' מירב רוט היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית וחוקרת תרבות בבית הספר לטיפול, ייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה ועומדת בראש מרכז "שתי וערב" לטיפול רגיש-תרבות. לשעבר מייסדת וראש מסלול קליין, ראש יחידת הדוקטורט לפסיכואנליזה וממשקיה וראש התכנית לפסיכותרפיה – שלשתם בתכנית לפסיכותרפיה באונ' תל אביב, שם גם ייסדה ומנהלת עד היום את "הקליניקה לכולם" לטיפול פרו בונו באוכולוסיות קצה בישראל. עורכת מדעית של התרגום העברי של "מלאני קליין כתבים נבחרים" כרך ב' עם שוקי דורבן (תולעת 2012), של "אותנטיות במפגש האנליטי" מאת ארמה ברנמן פיק (כרמל, 2021) ושל "פסיכואנליזה של ילדים" מאת מלאני קליין (תולעת ספרים, 2022). מחברת פרקים, מאמרים וספרים בנושאים של אבל וטראומה, יצרים ואתיקה, ספרות ואמנות מזווית פסיכואנליטית. ספרה האחרון, "מלחמות יצרים - בנפש האדם ובנפשם של גיבורי ספרות", ראה אור במודן, 2024. רוט היא מהדמויות המובילות בהתמודדות עם מחדל 7.10. ממקימות ומנהלות FLM - מערך ישראלי לטיפול ארוך טווח בחינם בנפגעי 7.10. זוכת הפרס הבינלאומי היוקרתי ע"ש סיגורני לשנת 2024 על תרומה וחידושים פורצי דרך בתחום הספרות ובתחום הטראומה.
Donald W.Winnocott: a psychoanalytic r/evolution
מטרת הקורס היא להציג את האופן המהפכני שבו ויניקוט הרחיב את הפרדידמה הפרוידיאנית הקלאסית. בשיעורים אלה נתחקה אחר השלבים השונים בעבודתו, בהם הביא ויניקוט להתפתחויות משמעותיות בתחום הפסיכואנליזה. מתוך תפיסתו ש”אין דבר כזה תינוק”, פיתח ויניקוט את הקונספט של “מערך סביבה-יחיד”, אשר הוביל להכרתו בתופעות המעבריות. לבסוף, בעבודתו המאוחרת, ניסח ויניקוט את הרעיון האחרון בו דחה את הרעיון הפרוידיאני והקלייניאני בדבר דחף המוות. לתפיסתו, בתחילת החיים אין התינוק מתמודד עם דחף המוות, אלא עם תשוקת דחף החיים במאבקו לשרוד. מתוך אופנות זו, בעיות השנאה, צרות העין והסדיזם, כולן נובעות מהאם/ האחר (“m/Other”), המספקים את הסביבה הנפשית החיונית.
Professor Jan Abram is a training and supervising analyst of the British Psychoanalytical Society. She was past Chair of the BPas Scientific Committee and is presently Chair of the Archives Committee. She is Vice President of the European Psychoanalytic Federation for the annual conferences. As a Visiting Professor at University College London she convenes courses on the Msc in Psychoanalytic Studies. For over a decade she has been a member of the Paris Group (IPA and EFP Research group on The Specificity of Psychoanalytic Treatment Today) and was its Chair between 2016 and 2019.
Jan Abram published several books and articles notably: The Language of Winnicot (1st edition 1996; 2nd edition 2007); Donald Winnicott today (2013); The Clinical Paradigms of Melanie Klein and Donald Winnicott: comparisons and dialogues (2018 with co-author R.D. Hinshelwood). Her forthcoming books are: The Surviving Object: clinical essays on psychic survival (a collection of her clinical papers); Donald Winnicott: A Contemporary Introduction; and another book with R.D. Hinshelwood The Clinical Paradigms of Donald Winnicott and Wilfred Bion: comparisons and dialogues.
ויניקוט הקליני :מחשבת הרגרסיה ו'פחד מהתמוטטות'
במפגשים ייוצגו יסודות החשיבה התיאורטית והקלינית לגבי הרגרסיה בטיפול אנליטי, אשר התפתחו בקבוצה הבריטית העצמאית, ונתמקד בוויניקוט ובאופן שפיתח את חשיבותה הרבה של הרגרסיה הטיפולית כקו מרכזי בטיפול במטופלים עם הפרעות אישיות סכיזואידיות, נרציסיסטיות, גבוליות, והפרעות פסיכוטיות, וגם במצבים טיפוליים קשים במטופלים נוירוטיים.
גישתו שונה מאוד מהגישה הפסיכואנליטית המסורתית ומציעה הרחבה מרחיקת-לכת של טווח הטיפול הנפשי. לפי מחשבת הרגרסיה, בטיפול פסיכואנליטי במטופלים שהיה כישלון בהתאמה לצורכיהם המוקדמים, צריך שתתרחש בטיפול רגרסיה עד לפני המקום או עד למקום שהשתבש בהתפתחות המטופל, ואז בתוך חוויה עכשווית-ממשית של קשר ראשוני בטיפול, לחוות מחדש ולתקן עם המטפל את מקום הכשל. כך הרגרסיה נותנת הזדמנות חדשה לתיקון היסטוריית–העבר המוקדמת של המטופל
ולהתפתחות נפשית חדשה. ננסה להבין את המשמעות הטיפולית של דברים אלה, ואת הרדיקליות
הגדולה שיש בהם מבחינת החשיבה והמעשה הטיפולי.
כתיבתו המאוחרת של ויניקוט עוד הוסיפה אפשרויות חדשות למחשבותיו אלה על הטיפול הנפשי במצבי שבר מוקדמים וחרדה-בלתי-ניתנת -לחשיבה ולחוויה.
נקרא את מאמרו החשוב של ויניקוט “פחד מהתמוטטות” והמשכו במאמר “הפסיכולוגיה של השיגעון”, שפורסמו רק לאחר מותו, ונבחן מבחינת העבודה הטיפולית את משמעות האפשרויות האלו של נוכחות המטפל והתחברותו למטופל בתוך אימת התמוטטות מוקדמת.
ד"ר עפרה אשל היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, מדריכה ומורה במכון ובחברה הפסיכואנליטית בישראל (IPA, IPS). חברת-כבוד במרכז החדש לפסיכואנליזה (NCP), לוס אנג'לס. סגנית-נשיא קודמת של איגוד ויניקוט הבינלאומי (IWA). מקימה וראש מסלול הלימודים המתקדמים "הזרם העצמאי בפסיכואנליזה – פורצי דרכים" בתוכנית לפסיכותרפיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב; בנוסף, מלמדת בלימודי הליבה ובלימודים המתקדמים שם ובתכניות לפסיכותרפיה נוספות. מרצה ומדריכה בתכנית הלימודים המתקדמים של ויניקוט בבייג'ין, סין, וב- DeepSprings, בייג'ין, סין. עורכת מדור ביקורת ספרים ב"שיחות" – כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה.
ד"ר אשל מרצה בכנסים בישראל ובעולם, ופרסומיה תורגמו לשמונה שפות. זכתה במלגת ליאונרד קומס במרכז החדש לפסיכואנליזה (לוס אנג'לס, 2011); מלגת דייוויד המונד במכון הפסיכואנליטי של מסצ'וסטס (בוסטון, 2016); מרצה אורחת במכון הפסיכואנליטי של צפון קליפורניה (סן פרנסיסקו, 2013), המרצה של כנס ביון השנתי במרכז הפסיכואנליטי של קליפורניה (לוס אנג'לס, 2018), והמרצה של הרצאת רוברט סטולר השנתית (לוס אנג'לס, 2021).
היא זוכת הפרס הבינלאומי על–שם טסטין לשנת 2013, פרס Symonds Prize לשנת 2017, ניו יורק, ופרס ליאונרד קומס, 2022, לוס אנג'לס. נבחרה לאחת הנשים המשפיעות בישראל ע"י מגזין “גלובס” ב- 2012.|ערכה-במשותף עם מאיר ברגר את הוצאתו המחודשת בעברית של הספר "השעה בת חמישים הדקות" של רוברט לינדנר (2007), עם צביה זליגמן את הספר "היה או לא היה? כאשר צללים של פגיעה מינית בילדוּת עולים בטיפול" (2017). ספרה The Emergence of Analytic Oneness: Into the Heart of Psychoanalysis ראה אור בהוצאת Routledge (2019), ותורגם השנה לסינית.
משימוש באובייקט להכרה הדדית: בין ויניקוט לבנג'מין
הקורס ינסה להתחקות אחר עקרונות החשיבה הבסיסיים של ויניקוט לגבי האופן שבו הסובייקט מכונן את עצמו בתוך ומתוך מפגשו עם זולתו, החל מרעיונותיו המוקדמים בדבר אזור המעבר, החזקה, עצמי אמיתי וכוזב ורגרסיה אל “תחתית השוקת”, ועד לרעיונות המוצגים במאמרו המאוחר: “השימוש באובייקט והתייחסות באמצעות הזדהויות”. מאמר זה של ויניקוט ישמש כגשר אל עבר גישתה האינטרסובייקטיבית של ג’סיקה בנג’מין, המעמידה במרכז חשיבתה את מושג ההכרה ההדדית, ההרס והאפשרות של המטופלת והמטפלת להיפגש באזורים כאובים ומודחים של הנפש, איתם לא יכולה כל אחת מהן להיפגש לבדה. הקורס ינסה לתאר מעין רצף חשיבתי בין ויניקוט לבנג’מין, בו זמנית להתרחשותו של שינוי רדיקלי במעבר זה.
ד"ר בעז שלגי הוא פסיכולוג קליני. מורה ומדריך בתכנית לפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ועורך ראשי (במשותף) של כתב העת 'שיחות – כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה'. בעבר שימש כחבר סגל בכיר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן וכראש התוכנית לפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. מאמריו התפרסמו בכתבי עת רבים בארץ ובעולם. תחומי העניין של ד”ר שלגי עוסקים בפסיכואנליזה ובפסיכותרפיה ההתייחסותית, בהתפתחותה של הפסיכואנליזה ובממשקיה השונים עם הפילוסופיה המערבית. ספרו: 'לב פקוח לרווחה – על התמסרות הדדית באזורי טראומה' ראה אור בהוצאת 'תולעת ספרים' בשנת 2022.
יחסי אובייקט מוקדמים וביטויים בדפוסי זוגיות
“אהבו זה את זו אך אל תכבלו את האהבה” (חליל ג’ובראן).
במפגשים אלו נחבר בין המשגות ורעיונות מגישת יחסי אובייקט, הזרם העצמאי ותיאוריית ההתקשרות להבנה של תהליכים בקשר הזוגי של האדם הבוגר וטיפול זוגי. באופן ספציפי נתייחס ללא-מודע הזוגי, הזדהות השלכתית, היכולת להיות לבד, לבדיות בשניים, בסיס בטוח ודפוסי התקשרות. באמצעות דיון והדגמות קליניות, נראה כיצד רעיונות אלה השפיעו ונכנסו לפרקטיקה של הטיפול הזוגי.
דר' רון נסים, P.h.D, פסיכולוג קליני ומטפל זוגי ומשפחתי מוסמך. מרצה ומדריך במכון ברקאי לטיפול זוגי ומשפחתי ובמכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. בעבר ריכז את תחום הטיפול הזוגי והמשפחתי במרכז לטם לטיפול בטראומה מינית במרפאה הפסיכיאטרית בבי"ח איכילוב והיה חבר בצוות המקים של הקליניקה לטיפול זוגי במצוקה פוסט טראומטית באוניברסיטת בר-אילן. רון השלים דוקטורט בחוג לפסיכולוגיה בבר-אילן בתחום של חקר הפסיכותרפיה ומגוון מכתביו פורסמו בכתבי עת מובילים בעולם. תחומי העניין שלו כוללים אינטגרציה תיאורטית בפסיכותרפיה, פסיכואנליזה התייחסותית, פסיכותרפיה נרטיבית, טיפול בנפגעי/ת טראומה מינית וטיפול זוגי ומשפחתי. מטפל ביחידים ובזוגות ועוסק בהדרכה והוראה למטפלים במסגרת פרטית והן במסגרת מכון אקרמן לטיפול משפחתי בניו-יורק.
'בגד מאש':
חשיבה בין תחומית על יחסי אובייקט ופסיכואנליזה
דרך קריאה בשיריה של דליה רביקוביץ׳
בשנים האחרונות אנו עדים לכתיבה בגישה בין תחומית בפסיכואנליזה, ואף לתכניות לימודים מתקדמות ייעודיות המהוות מרחב לחקירת הממשק שבין הפסיכונאליזה לבין תחומים אחרים בהם ספרות, אמנות פלסטית, פילוסופיה ואמנויות הבמה.
מתוך הרצון להביא מהחשיבה הזו לתכנית, ערכנו מפגש שעסק בממשק בין שירי דליה רביקוביץ לתיאורית יחסי אובייקט, בהשתתפות ד”ר מירב רוט, הסופרת דורית רביניאן, והמוסיקאי אבי בללי.
